סכרת
מחלת הסכרת נובעת מפגיעה באיזון בין רמות הסוכר בדם והיכולת של הגוף לנצלו בתוך התאים. כתוצאה מזה רמות הסוכר בדם עולות, דבר המוביל לפגיעה בכלי הדם, בזרימת הדם ובתיפקוד אברי הגוף השונים ובכלל זה העין. הרשתית מעורבת במחלת הסכרת כבר בשלביה המוקדמים (רטינופטיה סכרתית), כשבקרב חולי סכרת סוג 2 לחמישית תהיה מעורבות של העיניים בעת גילוי המחלה ועד ל-80% כעבור 25 שנים.
מעורבות סכרת ברשתית מתבטאת ב-2 שלבים
שלב מוקדם- רטינופטיה סכרתית לא פרוליפרטיבית (Background Diabetic Retinopathy). בשלב זה נוצרת פגיעה במבנה כלי הדם ברשתית אשר מובילה להפרעה באספקת הדם לרשתית, הופעת דימומים, יציאה של נוזלים מתוך כלי הדם ויצירת בצקת ברשתית. המקולה בסיכון מוגבר להופעת בצקת שיכולה להוביל לפגיעה בראייה. חולים בשלב זה של המחלה לרוב אינם מודעים לפגיעה בראייה עד להתקדמות הפגיעה במקולה. כאשר מופיעה בצקת מקולרית חולים יתלוננו על ירידה הדרגתית בחדות הראייה.
שלב מתקדם- רטינופטיה סכרתית פרוליפרטיבית(Proliferative Diabetic Retinopathy) . בשלב זה נוצרים כלי דם חדשים ברשתית כתוצאה מהפרעה באספקת הדם לרשתית. כלי הדם האלה עשויים לדמם או להוביל היפרדות רשתית. חולים בשלב זה עשויים לסבול מירידה פתאומית בראייה כתוצאה מדימום בזגוגית או היפרדות רשתית.
חולים עם מעורבות רשתית בסכרת צריכים להקפיד על איזון קפדני של הסכרת תוך מעקב צמוד של הרופא המטפל. מומלץ כי חולים יאזנו גורמי סיכון נוספים כגון יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות והשמנה. טיפולים עיניים כוללים שימוש בזריקות תוך עיניות של סטרואידים או תרופות מקבוצת anti-VEGF. בנוסף ייתכן צורך בהתערבות כירורגית כאשר מופיע דימום בזגוגית או היפרדות רשתית.
