חסימות כלי דם
הרשתית מקבלת אספקת דם ממערכת ענפה של כלי דם עורקים וורידים. כלי הדם האלה יכולים להחסם, דבר שעשוי להוביל לפגיעה בתיפקוד הרשתית והראייה.
חסימת עורק ברשתית
חסימה של עורק ברשתית נדירה יותר מחסימת וריד ומובילה במרבית המקרים לפגיעה בלתי הפיכה בתיפקוד של הרשתית. הפגיעה בראייה תלויה במיקום החסימה ולרוב הנזק נוצר בתוך שעות ספורות ואינו הפיך. חולים לרוב מתארים אובדן פתאומי של הראייה, ללא כאב, וללא אודם. בבדיקה, הרופא המטפל יוכל לרוב לאבחן את המצב על בסיס הבדיקה הרפואית והדמייה של הרשתית. למרות האבחנה במרבית המקרים אין טיפול יעילים והנזק שנגרם לא הפיך. הרופא המטפל ימליץ על בירור ואיזון גורמי סיכון שיכולים לגרום למצב כזה, ובכלל זה בדיקת לחץ דם, סכרת, שומנים בדם, הדמיית העורקים בצוואר והלב. במידה וימצאו גורמי סיכון מומלץ לאזנם. יש להפסיק מיידית לעשן!
חסימת וריד ברשתית
חסימת וריד ברשתית היא אירוע לא נדיר והיא מחלת הרשתית השניה בשכיחותה אחר סכרת. ישנם גורמי סיכון רבים הקשורים לחסימת וריד בעין: לחץ דם גבוה, סכרת, רמות שומנים גבוהות בדם ועישון.
לאחר חסימה של וריד בעין מופיעים דימומים ברשתית ועשויה להתפתח בצקת של המקולה שמובילה לטישטוש ראייה. חולים מתארים הופעת טישטוש ראייה פתאומי, ללא כאב, וללא אודם. בבדיקה, הרופא המטפל יוכל לרוב לאבחן את המצב על בסיס הבדיקה הרפואית והדמייה של הרשתית.
הרופא ימליץ גם על בדיקה ואיזון של גורמי סיכון.
במידה ומתפתחים סיבוכים של חסימת וריד, ובעיקר בצקת מקולרית, הרופא ימליץ על טיפולים מתאימים. הטיפול המקובל כיום לבצקת מקולרית הוא מתן של זריקות תוך עיניות חוזרות של תרופות מקבוצת anti-VEGF. מטרת הטיפול היא למנוע המשך הידרדרות בראייה ובמידה והבצקת חולפת ניתן לצפות לשיפור מסויים בראייה.
