פרופ' אורן טומקינס-נצר
רופא עיניים מנתח, מומחה רשתית ואובאיטיס

הזרקות תוך עיניות

​

העין היא איבר מתאים ביותר להזרקה של תרופות ישירות לתוך חלל הזגוגית. בצורה זאת ניתן לוודא הובלה של התרופה למקום המטרה, תוך צמצום החשיפה של שאר הגוף והסיכון לפתח תופעות לוואי סיסטמיות. ישנן תרופות רבות אשר ניתן להזריק אל תוך חלל הזגוגית. משך הפעולה של התרופות שונה מתרופה לתרופה, ולאחר מכן ניתן לחזור על ההזרקה לפי הצורך.

​

ההזרקה לרב מתבצע במסגרת מרפאת עיניים לאחר מתן הרדמה מקומית וחיטוי העין. משך הפעולה הוא לרוב עד 5 דקות ובסיומה ניתן לחזור לפעילות מלאה. לאחר ההזרקה החולה יכול לעיתים לראות את התרופה כענן או צל מול העין. מומלץ להימנע מרחצה בים למשך כשבוע.

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סיבוכים אפשריים כוללים דימום קל בזגוגית או על פני העין, לחץ תוך עיני מוגבר, התפתחות קטרקט או זיהום של העין (אנדופתלמיטיס). זיהום של העין נחשב סיבוך משמעותי אשר דורש טיפול רפואי מיידי. חולים עשויים לרוב לפתח זיהום של העין עד ל-10 ימים לאחר ההזרקה. התסימנים כוללים הופעת אודם רב של העין, כאבים חזקים מאוד של העין או ירידה משמעותית בראייה. במידה ומופיעים תסמינים אלו יש לשוב מיידית לבדיקת רופא.

 

תרופות מקבוצת anti vascular endothelial growth factor (anti-VEGF)- תרופות מקבוצה זו יכולות לחסום את ההשפעה של חומרים הגורמים לפגיעה ודליפה מכלי דם תקינים בעין, ולצמיחת כלי דם לא תקינים בעין אשר עשויים לדמם או לדלוף. תרופות אלו נמצאות בשימוש מחלות רשתית שונות כגון השלב הרטוב של ניוון מקולרי תלוי גיל (AMD), ובצקת מקולרית כתוצאה מחסימת ורידים ברשתית או רטינופטיה סכרתית.

​

התרופות הנמצאות בשימוש קליני כוללת 3 חומרים אווסטין  (Avastin), לוסנטיס (Lucentis) ואילייה (Eylea). בעוד לוסנטיס ואילייה מאושרות לשימוש במחלות עיניות, אווסטין נמצאת בשימוש למרות שאין לה אישור להתוויה של מחלות עיניים.ישנן עבודות קליניות רבות המדגימות את היעילות הדומה של 3 התרופות בכל מחלות הרשתית, וכיום מקובל להשתמש בכולן.

​

במסגרת הרפואה הציבורית בישראל אווסטין היא לרוב תרופת הבחירה להתחלת טיפול במרבית המקרים. במידה ואין תגובה מספקת ניתן לנסות ולהחליף טיפול לתרופה חלופית. התרופות פעילות בעין כ- 4-8 שבועות, ולאחר מכן יש לחזור על הזריקה לפי הצורך.

 

תרופות סטרואידליות יכולות להינתן על מנת ולטפל בדלקות תוך עיניות (אובאיטיס) ולבצקת מקולרית כתוצאה מחסימת ורידים ברשתית או רטינופטיה סכרתית. סטרואידים יכולים להיות מוזרקים כנוזל או כשתלים מוצקים המתכלים לאורך זמן. צורת ההזרקה דומה לזו של תרופות anti-VEGF. השתל שנמצא בשימוש הנפוץ ביותר הינו אוזורדקס (Ozurdex) ומשך הפעולה שלו כ-4-6 חודשים, כשלאחר מכן יש לחזור על ההזרקה.

 

​

​

טיפולי לייזר לרשתית

​

טיפול על ידי לייזר משמש לרוב על מנת ולטפל באזורים בהם יש פגיעה באספקת הדם לרשתית. הטיפולים נמשכים מספר דקות ובמהלכן נוצרות כוויות והצתלקויות של הרשתית על מנת ולמנוע יצירת כלי דם חדשים ברשתית. לעיתים קרובות יש לחזור על הטיפולים על מנת ולהוסיף כוויות לאיזורים נוספים של הרשתית לפי הצורך. כיום ניתן לשלב בין טיפולי לייזר לזריקות תוך עיניות.